אנשים החיים עם דמנציה בשלבים בינוניים ומתקדמים חווים ירידה משמעותית ביכולות הקוגניטיביות והתפקודיות. מצב זה מקשה עליהם לתקשר את רצונותיהם וצרכיהם לצוותים המטפלים בהם. לעיתים מדובר בצרכים פשוטים אך חיוניים, כמו האכלה בתנוחה הנוחה להם או רחצה באופן המועדף עליהם.

​

היעדר תקשורת אפקטיבית עלול להוביל לטיפול שאינו תואם את צרכיהם הבסיסיים של המטופלים, ולהפחית מאיכות חייהם. ​​תכנית הטמ"ח באה לשנות את המציאות הזו ולדייק את הטיפול הרפואי והסיעודי הניתן לאנשים המתמודדים עם דמנציה, כך שיהיה טיפול המותאם אישית לכל אדם והמקדם את נוחותו.

 

המפתח להשגת מטרה זו הוא קידום שיתוף פעולה פעיל בין צוות הטיפול לבני המשפחה של המטופל, אשר מכירים את יקיריהם בצורה הטובה ביותר.

 

במסגרת הטמ"ח, בני משפחה או חברים של המטופל מסייעים באיסוף מידע מקיף על הצרכים וההרגלים הייחודיים שלו בשישה תחומים מרכזיים הנוגעים לאורח חייו, כפי שמופיעים בחוברת עזר ייעודית (הזמינה באתר זה). תחומים אלה, הידועים כ-6  המ"מים, כוללים: מה שחשוב לאדם; פעילויות משמעותיות; מתי, מה ואיך לסייע בהאכלה; מוביליות; מתן טיפול ותרופות; מיקוד בנוחות.

 

כדי לסבר את האוזן, הנה כמה דוגמאות למידע האישי הנאסף:

• בקטגוריית "מתי, מה ואיך לסייע בהאכלה" בודקים (בין השאר) מהו המזון והמשקאות המועדפים על האדם ומהי התנוחה הנוחה לו ביותר להאכלה.

• ב"מוביליות" בוחנים אילו מקומות גורמים לאדם להרגיש בנוח, אילו פעילויות מסייעות לו להישאר פעיל וכיו"ב.

• ב"מתן טיפול ותרופות" מבררים למשל מהי הדרך הנוחה ביותר למטופל ליטול תרופות.

 

לאחר קבלת המידע, הצוות המטפל יכול לבנות תכנית טיפול רפואי וסיעודי הוליסטית מותאמת אישית, תוך התמקדות ברווחה הפיזית והרגשית של המטופל.​​​ 

​

יש להדגיש, כי לא זו בלבד שיישום הטמ"ח משפר את חווית הטיפול של אנשים עם הדמנציה, אלא שהוא גם תורם לשקט נפשי של בני משפחותיהם – בני המשפחה יכולים להיות רגועים, כשהם יודעים שיקירם נמצא בידיים טובות ושיש מי שמבין את רצונותיו וצרכיו.

​